ספר תנא דבי אליהו

Tanna DeBei Eliyahu Rabbah and Zuta

סדר אליהו רבא ואליהו זוטא

אשר לימד אליהו הנביא את רב ענן

Hardback

עם יותר מ 1300 מראה מקומות

בלי ראשי תיבות

תנא דבי אליהו הוא מדרש אגדה המיוחס לאליהו הנביא

הספר הנמצא בידינו מורכב משני חלקים - חלק ראשון בשם 'תנא דבי אליהו רבא' המכיל 31 פרקים, וחלק שני בשם 'תנא דבי אליהו זוטא' המכיל 25 פרקים
הגמרא מספרת כך על יצירתו של הספר - את הדברים שנאמרו בתנא דבי אליהו לימד אליהו הנביא לחכם בשם רב ענן, אחרי מעשה מסוים של רב ענן הפסיק אליהו הנביא לבוא לבקרו, אחרי תפילות ותענית של רב ענן שב אליהו הנביא לבוא ללמדו, אבל היתה אימתו על רב ענן עד שעשה תיבה והיה יושב בתוכה
בכל פעם שבא אליהו הנביא ללמדו 'תנא דבי אליהו רבא' מכיל את מה שלימדו לפני המעשה שעשה רב ענן, בעוד 'תנא דבי אליהו זוטא' מכיל את מה שלימדו אחרי המעשה
צדיקים רבים המליצו ללמוד מספר 'תנא דבי אליהו' בפרט מוצאי שבת, וכך אכן נוהגים רבים לעשות. הסיבה היא הקשר המיוחד בין אליהו הנביא למוצאי שבת, קשר שיש לו מספר טעמים. בין המפורסמים שבהם - מכיוון שאין אליהו הנביא בא בשבתות, אנחנו מתפללים שיבוא כעת לבשר הגאולה, משום במוצאי שבת יושב אליהו הנביא תחת עץ החיים וכותב זכויות של שומרי שבת, וכן כי יש צדיקים שחטאו קצת וצריכים במוצאי שבת לשוב לדין לעוד מספר ימים ואליהו הנביא מקבל עליו את הדין כדי להגן עליהם
כדרכם של מדרשים, הספר עוסק בנושאים רבים בתורה ובנביאים ומביא עליהם פירושים, כמו כן נידונים בספר ענייני מצוות ומידות טובות, גן עדן וגיהינום, ימות המשיח ותחיית המתים, ועוד
סדר 'תנא דבי אליהו רבא' מתחיל בגירוש אדם הראשון מגן עדן, ומעמיד מיד גם את חשיבותן של מידות טובות, על הפסוק בבראשית - "וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים", אומר המדרש - לשמור את דרך - זו דרך ארץ, עץ החיים - מלמד שדרך ארץ קדמה לעץ החיים, ואין עץ החיים אל תורה - שמחת חיים
תנא דבי אליהו מלמד אותנו שימות המשיח יהיו אלף שנים - "כשם שאנחנו עושים אחת לשבע שנים שמיטה, כך עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות שמיטה לעולם, יום אחד שהוא אלף שנים, שנאמר - "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול". אליהו הנביא גם מלמד שהתקופה בה אנו חיים נקראת 'ימות בן דוד' - "לפי שהעולם הזה ששת אלפים שנה, שני אלפים תהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות בן דוד". ובעוונותינו שרבו...נכנס שעבוד בתוך שני אלפים של ימות בן דוד
תנא דבי אליהו רבא מסתיים בתיאור של תחיית המתים - "וכל הצדיקים העומדים בתחיית המתים לימות בן דוד שוב אינן חוזרין לעפרן לעולם". לאחר מספר פסוקים על הגאולה מספר זכריה, חותם המדרש - יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתראו בבנינה של ירושלים במהרה בימינו אמן
סדר אליהו זוטא, מתחיל בהדרכה לגבי הנהגת האדם בעולם, כדי שיהיה אהוב על השמיים ועל הבריות, ויזכה לחיים טובים - "משום דבי אליהו הנביא אמרו רבותינו זכרונם, לברכה לעולם יהא אדם ערום ביראה, ומענה רך בפיו, ומשיב חמה, ומרבה שלום עם אביו ואמו, ועם רבו, ועם חברו, ואפילו עם גוי בשוק, כדי שיהא אהוב מלמעלה ואהוב מלמטה, וכדי שיהא מקובל על הבריות, וכדי שיתמלאו כל ימיו בטובה". 'תנא דבי אליהו זוטא' מסתיים בגודל מעלתם של מקדשי השם
המדרש חותם בסיפור על אברהם אבינו שהשליך אותו נמרוד לכבשן האש, וכך הוא אומר - "מיד ירד הקדוש ברוך הוא בעצמו להציל את אברהם, ואמרו מלאכי השרת לפי הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, והלא אתה מצאת באדם הראשון מה שעשה לך לאחר שהשפלת את דעתך עמו לעשות לו חופה בגן עדן, וירדת וישבת עמו בגן עדן, ולבסוף היה עובר על כל מצוותיך". ולאחר פירוט מה שהסביר הקדוש ברוך הוא למלאכים על טיבו של היצר הרע השולט בבני תמותה
מסיים הספר - ...אבל אברהם זה קדש את שמי בעולם והוא עתיד לקדש את שמי בעולם, מיד ירד הקדוש ברוך הוא בעצמו והציל את אברהם אבינו מכבשן האש
אחד המדרשים הידועים והמצוטטים ביותר מ'תנא דבי אליהו' הוא הקביעה לפיה כל אדם יכול לזכות לרוח הקודש - מעיד אני עלי שמים וארץ, בין ישראל בין גוי, בין איש בין אשה, בין עבד בין שפחה, הכל לפי המעשה שעושה, כך רוח הקדש שורה עליו

Tanna d’Vei Eliyahu [Teachings of the School of Elijah, also referred to as - Seder Eliyahu] is the composite name of a midrash that consists of two parts: the larger Tanna d’Vei Eliyahu Rabbah and the smaller Tanna d’Vei Eliyahu Zuṭa. The midrash reworks earlier midrashim, using them to highlight ideas like the importance of prayer and Torah study. The Talmud attributes a midrash of the same name to Elijah the Prophet [Eliyahu in Hebrew], though whether the existing midrash is the one referred to in the Talmud has long been a subject of debate. Some date the work as early as the third century CE, while others date it as later as the 10th century. Parts of Tanna d’Vei Eliyahu have been incorporated into Jewish liturgy, and laws presented in it have been codified in the classic legal work, the Shulchan Arukh.

Product details