סדר תיקון ז’ באדר
יום הסתלקות משה רבינו ע”ה
לרבינו יוסף חיים מבגדד
בעל הבן איש חי
יום זה מסוגל להתעורר בתשובה – ז’ באדר הוא היום אשר בו נולד ונפטר מנהיגם הראשון של ישראל – משה רבנו ע”ה. ביום זה נהוג בקהילות ישראל להתעורר בחשבון נפש ובתשובה שלימה לפני ה’ יתברך. בדרשות “חתם סופר” וב”יערות דבש” נראה שבז’ באדר האריכו הדרשנים לדרוש לפני העם בתוכחות מוסר ובדברי כיבושין
הגאולה העתידה תהיה על ידי משה, ויש גם תנאי – את הפסוק (שמות כ”ז, כ’): “ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד, ביאר ה”אור החיים” הקדוש בדרך הרמז על פי המבואר בזוהר כך: “הגאולה העתידה תהיה על ידי משה רבינו, אבל רק בתנאי שיעסקו ישראל בתורה שניתנה למשה בסיני
הגאולה הקרובה בזכות משה – כה לשון הזוהר הקדוש בתרגום ללשון הקודש: רבי יוסי בן חלפתא ישב לפני רבי יצחק. אמר לו: האם שמעת למה מתאחר יום שיתגלה המשיח בגלות זו? אמר לו: לא מתאחר אלא על ביטול תורה, שכך שמעתי מרב המנונא סבא: שלוש גלויות גלו ישראל, וחזרו בזכות שלושת האבות, וגלות רביעית – בזכות משה יחזרו
כאשר ישבו ויתעסקו בתורה – ייגאלו – עוד מובא בהמשך דברי הזוהר: “בא ואראה לך שלא גלו ישראל אלא על ביטול תורה, שנאמר (ירמיה ט’, י”ב): ‘ויאמר השם: על עוזבם את תורתי’ אמר הקב”ה: ‘בגלויות הראשונות חזרו בזכות אברהם יצחק ויעקב. עכשיו הם חטאו בתורה שנתתי למשה… כאשר ישבו ויתעסקו בתורה, בזכות משה אני גואלם
עניות בישראל – כיוון שלא עסקו במצוות התורה – ממשיך הזוהר ומבאר מדוע יש עניות בישראל: “על כן נאמר בתורה (דברים ל”ג, ד’): ‘תורה ציוה לנו משה’ – כדי לשומרה ולעסוק בה. ואם לאו – ‘מורשה קהילת יעקב’. מורשה זו עניות, כמו שנאמר (שמואל א ב’, ז’): ‘השם מוריש ומעשיר’. מלמד שלא באה עניות לביתו של יעקב, אלא על שלא התעסקו במצוות התורה
אין משה חפץ לגאול בטלנים
משה ימלוך עלינו בעתיד – נותן ה”אור החיים” רמז מהפסוק הראשון בפרשת תצוה: “ואתה תצוה את בני ישראל” – על דרך: ‘כי מלאכיו יצוה’ או על דרך אומרם ז”ל: ‘אין צו אלא מלכות’. כי הוא ימלוך עלינו לעתיד. היינו, אתה משה עתיד להתחבר עם בני ישראל בגאולה העתידה ולמלוך על ישראל’. במקום נוסף בזוהר מובא: “משה רבינו שגאל את אבותינו – הוא יגאל אותנו לעתיד לבוא, שכתוב (קהלת א’, ט’): “מה שהיה הוא שיהיה” ראשי תיבות: משה
על השאלה: והרי נאמר בכל הכתובים כי מלך המשיח יהיה משבט יהודה – מזרעו של דוד המלך, השיב ה”אור החיים” הקדוש (בפירושו על חומש בראשית מ”ט, י”א ד”ה יש) כי מלך המשיח יהיה כלול משתי נשמות – מנשמת דוד ומנשמת משה, וכך מבאר גם האריז”ל בספר הליקוטים
לימוד תורה לשמה, ולא לשם כבוד – על מנת שניגאל יש תנאי: ממשיך ה”אור החיים” ומסביר את המשך הפסוק: “ויקחו אליך שמן זית זך” – שיעסקו בתורה שנמשלה לשמן, המאיר לעולם זך בלי שמרים, דהיינו תורה לשמה ולא על מנת לקנטר חס ושלום או להתגדל – לשם כבוד וכדומה
קיום התורה במסירות נפש – תנאי נוסף: “כתית למאור” – שצריך לכתת גופם וכוחם, כמו שדרשו חז”ל (ברכות סג:) על הכתוב (במדבר י”ט, י”ד): “זאת התורה אדם כי ימות באהל” – אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. עד כאן דבריו הקדושים
משה מסר נפשו על התורה – בספרי מובאים דבריו של משה לבני ישראל: “אמר להם משה לישראל: שמא אתם יודעים כמה צער נצטערתי על התורה, וכמה עמל עמלתי בה, וכמה יגיעה יגעתי בה, כענין שנאמר (שמות ל”ד, כ”ח): ‘ויהי שם עם ה’ ארבעים יום וארבעים לילה’. ונכנסתי לבין המלאכים ונכנסתי לבין החיות ונכנסתי לבין השרפים שאחד מהם יכול לשרוף את כל העולם כולו… נתתי נפשי עליה, דמי נתתי עליה, כשם שלמדתי אותה בצער, כך תהיו אתם למדים אותה בצער. או כדרך שאתם למדים אותה בצער, כך תהיו מלמדים אותם בצער” (ספרי האזינו א’).
מן הדברים עולה כי ביום זה, יום פטירת משה רבנו, ראוי לקבוע יתדות ולהתחזק בלימוד התורה הקדושה, על מנת שניגאל בסיעתא דשמיא בקרוב גאולת עולם