Kuzari Book

Jewish philosophy – Dialogue on the religion of truth

Hebrew With English Translation

ספר הכוזרי

ויכוח פלוסופי בין מלך כוזר לרב יהודה הלוי

על אמיתות התורה ויסודות היהדות

בלשון הקודש עם תרגום לאנגלית

רבינו המקובל החסיד הגדול רבי

יהודה הלוי [ריה”ל]

BY

Rebbi Yehuda Halevi

Rebbi Yehuda Halevi (also Yehuda Halevi or ha-Levi; Hebrew: הלוי יהודה and Yehuda ben يهوذا :Arabic; יהודה בן שמואל הלוי Halevi Shmuel الالوي Yahuḏa al-Lawi; c. 1075 – 1141) was a Spanish Jewish physician, poet and philosopher. He was born in Spain, either in Toledo or Tudela, in 1075 or 1086, and died shortly after arriving in the Holy Land in 1141, at that point the Crusader Kingdom of Yerusalem. Rebbi Yehuda Halevi is considered one of the greatest Hebrew poets, celebrated both for his religious and secular poems, many of which appear in present-day liturgy. His greatest philosophical work was the – The Kuzari Book It is the philosophical work of Rebbi Yehuda Halevi [Riha”l], written in the year 1139 in Jewish Arabic. The Jewish sage Rebbi Yehuda Ben Tibbon translated this book from Arabic to Hebrew. The first Hebrew of the book was called “The Kuzari Book” and thus acquired its famous name. The book is written in the form of a conversation between the king of the Khazars and a Jewish sage about the foundations of Judaism. The story of the voluntary conversion of the Khazars several generations earlier serves the author as a background and basis for the character of a Khazar king. The Kuzari book is considered one of the pillars of Jewish philosophy in particular, and of Jewish thought in general. The book, which consists of five parts, is written in five essays. It describes and protects the tenets of the Jewish faith, at a time when Judaism is between the Christian hammer and the Muslim anvil, and in an attack of both parts of philosophy and on the part of the Karaites [Group of Jews who left Judaism who refused to follow the Sages]. The book makes externalframe use of the Platonic methodology of dialogue, with a slightly different interpretation of the concept of the dialogue, and from an internal-perceptual point of view Rebbi Yehuda Halevi who often uses Aristotelian conceptions, despite his principled opposition to them, to illustrate the ideas he presents.

By way of dialogues between the king of the Khazars who is looking for a new religion, and the Jewish sage who describes Judaism to him, Rebbi Yehuda Halevi shows a whole foundation of the Jewish faith that is not based on cold philosophical logic, but on historical prophetic revelation, which does not contradict rational thinking here. Through the questions and investigations of King Kuzor, Rebbi Yehuda Halevi confronts different religions, הכוזרי Kuzari 5 beliefs, and philosophical opinions, and presents the position of Judaism on these issues, according to his interpretation. In contrast to theoretical philosophical books, this book is vibrant and alive and challenges the reader to continue reading it due to its form, style, and content. Rebbi Yehuda Halevi’s deep knowledge of the virtues of Judaism, his broad philosophical education, as well as his scientific understanding and profession [physician] are evident in the book.

הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי [ריה”ל], שנכתב בשנת 1139 בערבית יהודית. בתרגומו העברי של יהודה אבן תיבון, התרגום העברי הראשון של הספר, כונה “ספר הכוזרי” וכך רכש את שמו המפורסם. הספר כתוב בצורת שיחה בין מלך הכוזרים וחכם יהודי על יסודות היהדות. סיפור גיורם מרצון של הכוזרים כמה דורות קודם לכן, משמש את המחבר כרקע ובסיס לדמות מלך כוזר. ספר הכוזרי נחשב אחד מעמודי התווך של הפילוסופיה היהודית בפרט, ושל מחשבת ישראל בכלל

הספר המורכב מחמישה חלקים הנקראים מאמרים, מתאר את עיקרי אמונת היהדות ומגן עליהם, בתקופה בה היהדות נמצאת בין הפטיש הנוצרי ובין הסדן המוסלמי, ובמתקפה הן מצד הפילוסופיה והן מצד הקראות. הספר עושה שימוש חיצוני-מסגרתי במתודולוגיה האפלטונית של הדיאלוג, עם פרשנות מעט שונה למושג דיאלוג, ומבחינה פנימית-תפיסתית מרבה רבי יהודה הלוי לעשות שימוש בתפיסות האריסטוטליות, על אף התנגדותו העקרונית אליהן, לטובת המחשת הרעיונות אותם הוא מציג

בדרך של דיאלוגים בין מלך הכוזרים שמחפש לו דת חדשה, לבין החכם היהודי שמתאר לו את היהדות, מראה רבי יהודה הלוי בנין שלם של אמונה יהודית שאיננה מתבססת על לוגיקה פילוסופית קרה, אלא על התגלות נבואית היסטורית, שאיננה סותרת את החשיבה הרציונלית, ואסור לה שתסתור אותה. באמצעות שאלותיו וחקירותיו של מלך כוזר, מתעמת רבי יהודה הלוי עם דתות, אמונות ודעות פילוסופיות שונות, ומציג את עמדת היהדות בנושאים אלו, על פי תפיסתו. בניגוד לספרים פילוסופיים תאורטיים, ספר זה תוסס וחי, ומאתגר את הקורא להמשיך לקרוא בו בשל צורניותו, סגנונו ותוכנו. בספר ניכרת ידיעתו העמוקה של רבי יהודה הלוי במכמני היהדות, השכלתו הפילוסופית הרחבה, כמו גם הבנתו המדעית

ומקצועו [רופא]

הספר פותח בחלומו של מלך כוזר, בו הוא רואה מלאך המודיע לו: “כוונתך רצויה, אך המעשה אינו רצוי”. חלום זה חוזר אליו מספר פעמים. מכיוון שהמלך מקיים את דת הכוזרים בשלמותה, הוא מבין שיצטרך לחפש את המעשה הרצוי במקומות אחרים. תחילה הוא נפגש עם הפילוסוף. מלך כוזר מסכים עם דבריו ההגיוניים והעקביים של הפילוסוף אך הם סותרים את דברי החלום, שכן המלך מחפש את המעשה הרצוי ואילו הפילוסוף טוען שהאל אינו בעל רצון ואינו משגיח על בני האדם. מבין הדתות האחרות, מקדים המלך את המפגש עם הנוצרי. תשובות הנצרות אינן מתיישבות על ליבו, שכן הן אינן תלויות בהגיון וחכמה, וראויות למי שהתחנך על פיהן מילדותו או חזה בעיניו באותם אותות. במפגשו עם החכם המוסלמי הוא לא מקבל את האפשרות לקיום דת אוניברסלית הכתובה בשפה לאומית. בלית ברירה, ובראותו שהדתות הגדולות יונקות ממנה, הוא בוחן את היהדות – “הדת הבזויה” – ונפגש עם החבר היהודי. הוא מוצא טעם בדבריו ומרבה לחקור ולשאול אותו שאלות. בעקבות כך המלך וכל עמו מתגיירים. המלך ממשיך לדון עם החבר אף לאחר גיורו

טיעון הכוזרי, מהווה דוגמה יהודית מפורסמת לניסיון לבסס את צידקת הדת באמצעות המסורת על חוויית התגלות או חוויית נס: לפי הספר, הכרה בצדקתה של היהדות מבוססת על העדות ההיסטורית העוברת מדור לדור על מעמד הר סיני שבו נכחו, לפי המקרא, שישים ריבוא שהעידו כי כך אכן התרחש