פרקי אבות

עם ביאור ופירוש החסיד רבינו יונה

ביאור נפלא על דרך ספר שערי תשובה

דרך המוסר

החסיד רבינו הגדול

יונה גירונדי

זצוקלה”ה

רבינו יונה הוא הדמות השנייה המרכזית בחייה הציבוריים והדתיים של יהדות ספרד באמצע המאה ה-13 ומענקי הרוח של יהדות מפוארת זו בכל הדורות

לדורות נתפרסם כבעל המוסר הגדול, ובזמנו נודע בעיקר בזכות פועלו הציבורי – דרשן, לוחם אמיץ בהנהגה המושחתת, וראש ישיבה גדולה בברצלונה ובטולדו, שבה העמיד תלמידים הרבה שהמשיכו את דרכו

אודות מידת השפעתו על יהדות ספרד אנו יכולים לשמו מדבריו של רבינו בחיי בן אשר (רבנו בחיי השני) כעשרים וחמש שנים אחרי פטירתו של רבינו יונה’ כשבחר מפירושו של רבינו יונה לספר משלי פתיחה בראש כל פרשה – כתב: “ומפירושי אחד קדוש מדבר נכבדות נכוחות… הוא איש אלוקים, בתורה עמוד ופינה, הוא הרב הגדול רבינו יונה ז”ל… מה יקר חיבורו מזהב וכל פנינין, מאן יהיב לן מעפריה דמר ומלינן עיינין [מי יביא לנו מעפרו של האדון, ונמלא עינינו]”. ועוד דברים על הרב

רבינו יונה היה שותפו וידידו, וגם בן דודו ומחותנו של הרמב”ן, ופעילותם המשותפת חוללה שינוי עמוק ומרחיק לכת על

כלל החיים היהודיים בספרד ועל תלמוד התורה באר

ואכן, דמותם נקשרה יחד בתודעתם של בני הדורות הסמוכים להם, והם נזכרים לרוב בנשימה אחת. כך כותב, למשל, רבי מנחם המאירי בהקדמתו למסכת אבות – וכן בקטלוניה אחר הרב הנשיא אלברצלוני שמענו שמע הרב הגדול רבי יונה, ושמע הרב הגדול רבי משה בן רבי נחמן אשר נתפרסמה חוכמתם בעולם

עד נקודה זו בהיסטוריה, התאפיינה יהדות ספרד כמעט למן ימיה הראשונים, בהיותה יהדות המעורה בהשכלה הכללית ובחוגי התרבות, אולם עליית השפעת הנצרות במדינה, אנו רואים מפנה שחל ביהדות ספרד, שיא המפנה הזה חוללו הרמב”ן, אך במידה בולטת יותר רבינו יונה, שהביא לספרד את הרוח החסידית הפרושית של חוג חסידי אשכנז, רוח של תמימות ודביקות, קנאות לתורה ולאמות מידה מוסריות נעלות של קדושה וטהורה ושלילת חכמת חיצוניות ותרבות נכר
עיקר פירסומו של רבינו יונה קשור בתורת המוסר שלו, אשר לא קם כמוהו מדבר ביראת ה’ למשוך לבות בני האדם לדרכי החסידות – כדברי רבי שמעון בן רבי צמח דוראן בהקדמה לפירושו לפרקי אבות

רבינו יונה גירונדי (מכונה רבנו יונה, לא נודע שנת הולדתו – הסתלק בכ”ח בחשוון ה’כ”ד, סביב 1210–1263 או 1264), ידוע גם בשם החסיד
רבינו יונה היה הבן של רבי אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר המפורסם שערי תשובה בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור

למד גם מבן דודו הרמב”ן (אמו של הרמב”ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב”ן
בשנת 1244 מונה לרב בטולדו, היה רבו של הרשב”א

רבינו יונה נודע כבעל חריפות ועוצמה למדנית גדולה מאוד בעולם התלמודי, וכתב חידושים לכמה מסכתות, אך כיום נשאר רק חידושיו למסכת בבא בתרא הנקרא בשם “עליות דרבנו יונה”. בחיבור עצמו מעלה רבנו יונה דיונים מעמיקים על סדר המסכת, סוגיה אחר סוגיה. בסוף כל דיון מביא רבנו יונה את מה ש”עלה בידנו”, הכוונה היא לפרטים אותם פוסק רבנו יונה להלכה, ומכאן גם שמו של החיבור

כמה מתלמידיו כתבו חידושים על מסכתות שונות שרובו או כולו ממנו, וקרויים בשם חידושי תלמידי רבינו יונה ובקצרה תר”י

הרשב”א והרא”ש מרבים לצטט מחידושיו גם למסכתות נוספות

חיבר ספר מוסר כללי הנקרא שערי צדק, אשר רובו אבד ונשאר ממנו הספר “שערי תשובה”. חיבר פירוש על ספר משלי, וכן חיבר פירוש על מסכת אבות שהוא פירוש ארוך יחסית לפירושי רש”י ורמב”ם

בספר “חידושי גיטין המיוחסים לריטב”א” מצוטטים דברי תורה מרבנו יונה על מסכת גיטין – זהו המקור היחיד לחידושיו על גיטין

רבינו יונה הסתלק בטולדו בכ”ח בחשוון בשנת ה’כ”ד (1263). רבי יוסף הכהן הרופא כותב בספרו עמק הבכא, כי בעקבות ציוויו של רבי יצחק די ליאון בחלום לאשתו, חרשו את קברו יחד עם קברי הרא”ש, רבנו יונה ועוד, ושוב לא נודע מקום קבורתם, ככל הנראה למנוע התעללויות בעצמותיהם

כמו הרמב”ם גם רבינו יונה רק ביאר את חמשת הפרקים הראשונים שבפרקי אבות

Product details