ספר

עץ חיים

שער השתלשלות עשר ספירות תוך עיגולים

שער ב ענף ג

לרבינו חיים ויטאל שקיבל ממרן האר”י זלה”ה

הגהות, ביאורים, הסברים תרשימים, טבלאות וציורים בצבע

שמחת חיים

הספר עץ חיים נכתב על ידי רבי חיים ויטאל, והוא אחד מהחיבורים היסודיים ביותר בתורת הקבלה. החיבור כולל את תורתו של האר”י זלה”ה ואת שיטתו בקבלה, כפי ששמע אותה הרב ויטאל בעצמו מפיו

את תורת האר”י שמע ולמד רבי חיים ויטאל ז”ל במשך 20 חודש בהם התגורר האריז”ל בצפת, בתחילה נכתבו הדברים בקצרה כפי שנאמרו על ידי האריז”ל, ולאחר מכן סודרו על ידי רבי חיים ויטאל במשך שנים, בצורה מורחבת ומבוארת, ובמספר מהדורות וספרים, ובהם שמונה שערים, עולת תמיד, שערים והקדמות, ועוד

הספר שיועד על ידי רבי חיים ויטאל להוות את ספר היסוד ללימוד תורת הקבלה, נקרא בשם עץ חיים מתוך כוונה לרמוז לעץ החיים שהיה בגן עדן קודם החטא, וגם רומז לשמו חיים, המהווה את הסמל לתכלית השלימות של טוב וקדושה, דבר התואם את ההסתכלות הכללית על תורת הסוד, פנימיות התורה, שאינה עוסקת בענינים שליליים, אלא עוסקת בחקר האלוקי

ידוע הוא כי כל דברי האר”י זלל”ה ותלמידו נאמן ביתו, רבינו חיים ויטאל הם סתומים וחתומים באלפי שרשראות ומנעולים, והרב ז”ל גִּלָּה טפח וכיסה אלפים אמה, וכלל דבריהם הוא משלים, עם כל זאת העוסק במשל פועל בעולמות העליונים בנמשל

לכן צריך זהירות גדולה לא להגשים את המשלים, בסוד המבואר בספר הזוהר הקדוש – ועלייהו אתמר ועליהם נאמר – ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגומר, ושם בסתר, מאי בסתר מהו בסתר – בסתרו דעלמא בסתר העולם. ובגין דא אמר קודשא בריך הוא לא תעשון אתי ומפני זה אמר הקדוש ברוך הוא לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, והכי אוקמוה חבריא לא תעשון אתי כדמות שמשי שמשמשין אותי וכך העמידוהו החברים לא תעשון אתי כדמות שמשי שמשמשים אותי במרום, לציירא בסתר דילי שום ציור או דמיון לצייר בסתר שלי שום ציור או דמיון, דכל מאן דצייר לעיל לקודשא בריך הוא שכל מי שמצייר למעלה לקדוש ברוך הוא, בסתר [דאיהי שכינתיה, כלילא מעשר ספיראן שהיא שכינתו, כלולה מעשר ספירות], שום ציור, וצלם, ודמות, כגוונא דמציירין בשמשין דיליה שמציירים בשמשים שלו, נשמתיה אתלבשא בההוא צלמא נשמתו מתלבשת באותו צלם

וכן הוא בסוף ענף ד’ דשער א’ בספר עץ חיים שער ההקדמות, וזה לשונו הטהור – ואמנם דבר גלוי הוא כי אין למעלה גוף ולא כח גוף חלילה. וכל הדמיונות והציורים אלו לא מפני שהם כך חס ושלום. אמנם לשכך את האוזן לכשיוכל האדם להבין הדברים העליונים, הרוחניים, בלתי נתפסים, ונרשמים בשכל האנושי לכן ניתן רשות לדבר בבחינת ציורים ודמיוניים, כאשר הוא פשוט בכל ספרי הזוהר. וגם בפסוקי התורה עצמה כולם כאחד עונים ואומרים בדבר הזה, כמו שאמר הכתוב עיני הוי”ה המה משוטטים בכל הארץ. עיני הוי”ה אל צדיקים. וישמע הוי”ה. וירח הוי”ה. וידבר הוי”ה. וכאלה רבות. וגדולה מכולם מה שאמר הכתוב – ויברא אלהי”ם את האדם בצלמו בצלם אלהי”ם ברא אותו זכר ונקבה וגו’. ואם התורה עצמה דברה כך גם אנחנו נוכל לדבר כלשון הזה, עם היות שפשוט הוא שאין שם למעלה אלא אורות דקים בתכלית הרוחניות, בלתי נתפשים שם כלל, וכמו שאמר הכתוב – כי לא ראיתם כל תמונה, וכאלה רבות

ואמנם יש עוד דרך אחרת כדי להמשיך ולצייר בה הדברים העליונים, והם בחינת כתיבת צורת אותיות, כי כל אות ואות מורה על אור פרטי עליון, וגם תמונת זו דבר פשוט הוא כי אין למעלה לא אות ולא נקודה, וגם זה דרך משל וציור לשכך את האוזן כנזכר

את ספר עץ חיים סידר הרב המקובל רבי מאיר פפירשׁ כ”ץ, בעיקר מארבעה מהדורות

מ”ק [מהדורה קדמאה] – שער ההקדמות וספר הדרושים

מ”ת [מהדורה תנינא] – ספר אוצרות חיים

מ”ב [מהדורה בתרא] – אדם ישר וקהילת יעקב

ולכן כל המבואר כאן בחיבור זה הוא כדי לשכך את האוזן בדברים, והתרשימים שבסוף החיבור הם כדי לשבר את העין, לכן אין שום ביאור והסבר שלם, ואין שום תרשים שלם בתכלית השלמות

ידוע כי דברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר, ועל אחת כמה וכמה בדברי הרב ז”ל, שכל סוגיה חסרה במקומה, וחלקיה מפוזרים במקומות אחרים. זאת ועוד הרב ז”ל מערבב בדרוש אחד כמה וכמה סוגיות, כאשר בפשטות דבריו נראה שכל הדרוש הוא דרוש אחד, ולא מחולק לסוגיות שונות, ושמועות שונות

ביאור דברי הרב ז”ל כאן הם בעומק, והוא בעצם ליקוט עד איפה שידי הקצרה הגיעה, מכל חלקי ספר עץ חיים, ושמונה השערים המצוינים לרב ז”ל, מבוא שערים ושאר ספרי הרב ז”ל

גם הוא גם על פי הקדמת רחובות הנהר ונהר למרן הרש”ש, שבלי הקדמות אלו קשה לפצח את דברי הרב ז”ל

וכן דרושי פנימיות וחיצוניות, כדי להבין כל סוגיה אם היא בפנימיות דפנימיות, חצוניות דפנימיות, פנימיות דחיצוניות, או חיצוניות דחיצוניות

דרוש הדעת – כמו שכתב הרב ז”ל בתחילת דרוש זה – אמר חיים ויטאל הנני מחבר דרוש יקר הערך בענין הדעת וזולת זה הדרוש אין שום ידיעה שורשית בענייני העשר ספירות

סוגיות ערכין – סוגיות מורכבות ביותר להבנת דברי הרב ז”ל שמבארת כל בחינה בערך בחינה אחרת. לדוגמה – בשער ההקדמות, דרוש א”ק די”א ע”א – ועתה יתבאר ענין אחד נמשך מן האמור, והוא כי הנה שם אד”ם אינו נקרא אלא זכר והנקבה, שהם זעיר ונוקביה, שהם מ”ה וב”ן. ונמצא כי א”ק הוא בחינת ז”א ונוקביה, מ”ה וב”ן בערך הקודם אליו, ודי בזה

סוגיות דכללות והתכללות, פרטות וכללות

וסוגיות עובי ואורך

ועל פי ביאור גדולי רבותינו חכמי המקובלים לדורותם זלה”ה זי”ע

להבין את דרך ביאור הספר הצגתי מספר דפים מפוזרים ממספר ספרים, כי לא יכולתי להכניס את כל החומר בהסברים ותרשימים, לכן כל הדפים חוץ מהדף הכריכה הם דומים בכל מקום. אבל כמובן כל פרק ופרק יש לו את הביאור שלו והתרשימים שלו

בספר זה נפתחו כל ראשי התיבות והקיצורים כדי שיהיה קל ללומד