סדר חנוכת הבית לרבינו החיד”א

Chanukat Habayit

Order of the dedication of the house

בעניין סעודה לחנוכת הבית, ישנן שני טעמים עיקריים, טעם אחד שייך רק בחנוכת הבית בארץ ישראל, שמכיוון ובחינוך הבית יש קיום מצוות ישוב ארץ ישראל, לכן מן הראוי לעשות סעודה להשלמת המצווה, וכמו הסעודה שעושים לכבוד מצוות ברית מילה, וכדומה, וענין זה הביא רבינו המגן אברהם [סימן תקס”ח אות ה’]. ועוד יש בזה טעם נוסף, בכדי לסלק כוחות שאינם רצויים מן הבית
על ידי קריאת הפסוקים ודברי התורה הנהוגים, וזה שייך גם בחוץ לארץ כמבואר בספרים, מן הראוי לקיים מנהג זה שיסודתו בהררי קודש
אולם לכל הדעות אף אם יש מצוה בדבר, איננו בכלל מצוות של חובה, אלא כמצוות שהן רשות לאדם, וזכות יש לו בדבר
בענין השאלה שכבר עברו שבע שנים מאז חינוך הבית ולא עשו בו שמחת חנוכה, מן הנראה שכבר אין טעם לעשות את זה עכשיו, וכמרומז במגן אברהם (שם), ולכן צריך לנהוג כמבואר בספרים לעניין דומה לזה, לא לחשוש ממציאות כל מיני גורמים לא רצויים בבית ח”ו, ולבטוח בהקב”ה שהוא שומר אותנו מכל משמר, אם נלך בדרכיו כמו שצריך
ביאר הגאון הקדוש רבי שמואל מסוכטשוב זצ”ל בספרו שם משמואל, שהנה בפסוק – מי האיש אשר בנה בית ולא חנכו, תירגם יונתן בן עוזיאל עניין החנוכה כך “ולא קבע בה מזוזתא”, ומבאר כי בעצם כל בנין הוא צמצום וגבול, ושורש הצמצום הוא ממידת הדין
והנה אמרו חז”ל כל העוסק בבניין נעשה עני, וביאר המהר”ל בספר גבורות ה’ – כי הבניין הוא היפך הברכה כי בברכה אין גדר וגבול, ולכך נאמר – בברכה ופרצת וגו’, והבניין הוא היפך זה שבונה גבוליים וגדרים והעוסק בדבר שהוא היפך הברכה נעשה עני, עד כאן דבריו הקדושים
ולכן, מאחר שבנין הוא גדר וגבול שמוצאו ממידת הדין על כן מעורר מידת הדין, ובהתעורר מידת הדין מתעוררים גם כוחות מזיקים, שמשכנם בצד שמאל מבחוץ, שעומדים וצופים מתי יצא מן הדין אשר בצפון, לחרוב להרוג ולאבד שיהיו הם גומרים הדין, כי לכל תכלית הוא חוקר
ולפי הדברים האלה נבין מה שכתב הזוהר הקדוש – שסמוך לפתח מזומן שד אחד שיש לו רשות להזיק, שזה מאותו הטעם שמחמת הבניין התעוררה מידת הדין, אבל הקב”ה זיכה אותנו במצות מזוזה, כי בהופיע שמו של הקב”ה על יד הדלת, אין עוד מקום שם לס”מ, וכל כוחות הרע בורחים משם, מפני גילוי אורו יתברך, ולכן מתרגם יונתן שחנוכת הבית היא קביעת המזוזה
ובזה מובן טעם המנהג שעושים סעודה או ברכות על כל מני מאכלים בחנוכת הבית, שעניין סעודה להנות אחרים היא מידתו של אברהם אבינו ע”ה מידת החסד, היפך מידת הדין והצמצום, ובזה מתקנים העניין דהעוסק בבניין נעשה עני
אבל עיקר חנוכת הבית היא קביעת המזוזה, רבים מבני ישראל הקדושים נוהגים לקיים חנוכת בית כשהם עוברים לגור בבית חדש
אולם רוב הפוסקים קובעים כי אין זו מצווה וחובה, אלא מנהג קדוש. מה מקור המנהג, מדוע כדאי לבצע אותו, ומה משמעות קביעת המזוזה
לתורת הקבלה יש את כל התשובות, מנהג חנוכת הבית, או חינוך הבית כפי שמכונה בספרים מסוימים, הוא מנהג קדום שנועד לייסד את הבית בפן הרוחני, ולצקת לתוכו תוכן של קדושה והצלחה, ממש כפי שעשו משה רבנו בחנוכת המשכן, שלמה המלך בחנוכת הבית הראשון, הכוהנים בני חשמונאי את המזבח והמקדש, וכן עשו עזרא ונחמיה בבית השני, מנהג זה משתלשל בעם ישראל מאז ועד היום, לאורך הדורות, ודומה כי רבים הם האנשים, ללא קשר לאורחות חייהם ואמונתם, המקפידים לחנוך את ביתם
פירוש השורש “חנך” במקרא הוא יצירת הרגל. כמובא בספר משלי – חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה. אף בספר דברים הוזכרה חניכת הבית כעילה לפטור אפילו המלחמה – וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר, מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ
מנהגי חנוכת הבית מבוססים בחלקם על תורת הקבלה, וכוללים התכנסות של מניין אנשים, קביעת מזוזה, ברכת שהחיינו, נתינת צדקה, וסעודה או ברכות, ובה נאמרים דברי תורה, ומזמורים המתאימים לאירוע
הנוסח המקובל לחנוכת הבית הוא סדר שחובר על ידי החיד”א, הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי, המקובל עצום, ומגדולי הפוסקים, שהביא פסוקים, קטעי משנה וגמרא, זוהר, הלכות מספר משנה תורה לרמב”ם, וכן תפילות להצלחה ולברכה
מקובל לחלק את קטעי הקריאה בין המסובים, וכולם קוראים בצוותא, כל אחד את חלקו, ולבסוף בעל הבית קורא קטע מסוים
כאמור, על אף שאין חובה לערוך חנוכת בית, הרי שמדובר בסודות קבלה עצומים ונשגבים המסוגלים למשוך שפע וברכה על יושבי המקום