מלחמות השם

רבי לוי בן גרשום

רלב”ג

מאמרים הסותרים את תורת הפילוסופיה של אריסטו ועוד

The Wars of the Lord

Rabbi Levi

רבי לוי בן גרשום או בן גרשון בראשי תיבות – רלב”ג, ובכינויו הלועזי – מגיסטר ליאו הבריאוס. חי בן השנים ‏1288–1344 היה פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, רופא, ומחשובי הפילוסופים היהודים. פעל בחבל פרובאנס שבדרום צרפת

Rabbi Levi רלב”ג היה בקיא במתמטיקה ובאסטרונומיה. הוא פיתַּח שני מכשירי תצפית אסטרונומיים משוכללים, ובשל כך זכה לשם בין מלומדי דורו. עניינו באסטרונומיה השפיע רבות על הפילוסופיה שלו. מחקריו באסטרונומיה זכו להערכה רבה ותורגמו ללטינית בפקודת האפיפיור קלמנס השישי, וכהערכה על פעלו קרוי על שמו מכתש בירח – המכתש

היו לו תרומות חשובות גם בתחום המתמטיקה – בספרו “מעשה חושב” (1321), הוכיח משפטים שונים בקומבינטוריקה, בהם חישוב מספר הצירופים והתמורות, ואף כתב הוכחות באינדוקציה מתמטית. כמו כן הוכיח את אחד השלבים להשערה שנקראה ברבות הימים השערת קטלן

בשיטתו הפילוסופית הולך רלב”ג אחרי הרמב”ם ואריסטו, אך גם חולק עליהם בחריפות למשל, הוא מבטל מכל וכל את תורת שלילת התארים המיימונית, ומאמין בגרסה מסוימת של קדמות העולם. ומעלה שורה של רעיונות מקוריים, חלקם יוצאי דופן במחשבה היהודית

רבי לוי נולד לרבי גרשום, בעיר בניולס חבל לנגדוק בצרפת ולאחר מכן התגורר בערים שונות בפרובאנס (אביניון, אורנז’ ופרפיניאן). יש אומרים שסבו הוא רבי לוי בן אברהם בן חיים מווילפראנש, רבים סבורים שהרלב”ג היה נכדו של הרמב”ן – אמו הייתה בתו של הרמב”ן

הרלב”ג נפטר בו’ באייר ה’ק”ד (1344), ועל פי המסורת, נקבר בבית החיים בעיר מץ בצרפת. ככל הנראה עצמותיו הועברו מבית העלמין העתיק שבמץ

בשאלת קדמות העולם נוקט רלב”ג עמדה חד משמעית לטובת התפיסה שהעולם נברא, כלומר היקום במתכונתו הפיזית נברא על ידי הבורא. הוא סבור שזמן עבר לעולם אינו יכול להיות אינסופי בגודלו, ועל כן חייבת להיות לו נקודת התחלה. עם זאת, הוא סבר שחומר גולמי (היולי) שאינו מושפע מתכונות הזמן, היה קיים תמיד, והוא מה שקרוי “תוהו ובוהו”, בניגוד לדעת הרמב”ם אשר סבר שהיה חידוש גמור. אפשר לראות בדעתו של הרלב”ג, כי החומר ההיולי היה קיים תמיד, דעה חדשה ביהדות בדבר קדמות (ולו קדמות החומר) ללא הגבלת זמן לכיוון העבר. גישה זו של הרלב”ג כי החומר קדמון ואילו הצורה חדשה, מיוחסת על ידי הרמב”ם לאפלטון. הרלב”ג הקים עליו מתנגדים, בין היתר בשל דעה זו. ובהקדמתו לספר זה הוא מתנגד לדעת הרמב”ם שלפיה אין השכל מסוגל להכריע בשאלת קדמות העולם

ההשגחה, בעיני רלב”ג, היא שינוי ההתנהגות לכזו שהכוכבים מנבאים לה תוצאה טובה. התוצאה הסופית היא שאדם המיטיב את דרכיו, יוטב לו. גם הנס פירושו יכולתם של אדם או קיבוץ אנשים להתאים את התנהגותם לכזו, שעל פי מנהג הכוכבים, צפויה להיות מתוגמלת בנס. עם זאת, צמצם הרלב”ג בפרשנותו את מושג הנס המקראי – אירוע “שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון” של ספר יהושע, לא כלל לדעתו כל שינוי במהלך השמש. הנס היה שבני ישראל הספיקו בזמן קצר מלאכה שבדרך כלל נדרש לה זמן מרובה

בספרו “מלחמות השם” מבטא הרלב”ג בחריפות את דעתו על כך שהמנהיג והאחראי על העולם הוא “השכל הפועל” ואילו האל אינו משפיע באופן ישיר על העולם אלא על ידי אמצעי, דהיינו, השכל הפועל. תפישה זו גודרת את כל הפעולות הנעשות בעולם זה על ידי הטבע, שכן השכל הפועל, שמוגבל על ידי חוקים מסוימים, הוא המשפיע על עולם הזה. מחלוקת זו באה לידי ביטוי באופן ההשגחה, בהסבר לנסים ובדרכי הנבואה (בעוד שהרמב”ם טוען שאדם צריך תנאים מסוימים כדי שתחול עליו הנבואה, בנוסף לרצון האלוהי להשפיע על אדם זה את השפע, טוען הרלב”ג שמספיקים התנאים הנזכרים בלבד, ללא שום רצון אלוהי – פעולות מסוימות יגררו בהכרח תוצאות מסוימות

בשאלת הישארות הנפש נוקט רלב”ג עמדה אריסטוטלית שכלתנית אופיינית. רק המרכיב השכלי שבנפש האדם נותר, ואילו מרכיביו האחרים נעלמים. עם זאת, הוא טוען שמכיוון שהתפיסה השכלית היא אינדיבידואלית, הישארות כזו של הנפש היא הישארות פרטית

Product details